מריאם סרור, מנהלת תקשורת במד"א (MSF) בביירות, שיתפה לאחרונה את חוויותיה הקשות בעיצומם של גלי العنف הגוברים בעיר. בתקופה אינטנסיבית במיוחד, שנמשכה בעקבות תקיפות אוויריות, היא ומשפחתה נתקלו בכאוס כאשר ניסו להימלט מהפרברים הדרומיים שלהם. ב-27 בספטמבר, כאשר הייתה במשרד שלה, מריאם נבהלה מרעש חזק של פיצוצים שנשמעו באיזור.
בניסיונה להגיע למקום בטוח, היא נתקלת במראות נואשים ברחובות, שם אנשים התקשו לשאת את מה שמעט הדברים שלהם. רבים נראו מתמודדים עם הכאוס כאשר בידיהם רק שקיות פלסטיק. הדחיפות גדלה כאשר עוצמת ההפצצות ליד ביתם החדש גברה, forcing her family to evacuate yet again. האדמה רעדה מתחתם כאשר פיצוץ פתאומי התרחש, והניע בריחה נואשת.
אחרי שהבלו שעות של חוסר ודאות ונווטו בדרכים מסוכנות, הם בסופו של דבר מצאו מקלט זמני באזור הררי. בינתיים, מד"א ממשיכה להיות מחויבת לסייע למפונים, לספק אספקה חיונית כמו מים שפירים, ערכות היגיינה ומזרנים. בנוסף, צוותים לבריאות נפש נמצאים בשטח ומציעים עזרה ראשונה פסיכולוגית לאנשים שנפגעו מהקונפליקט המתמשך.
מריאם משקפת על תפקידה הכפול, מכירה עצמה כעובדת חילוץ כפי שהיא נושאת בעול הטראומה של המשבר במולדתה. לעת עתה, הם מצאו סוג של ביטחון, אך המצב נשאר נזיל ובלתי בטוח.
אתגרים בביירות: עדות ממקור ראשון למשבר
המשבר המתמשך בביירות, המוחרף בעקבות הסלמות אלימות וסערות פוליטיות, ממשיך להוות אתגרים משמעותיים לתושבים. המצב לא השפיע רק על חיי היום יום אלא גם עורר בעיות עמוקות הקשורות לתשתיות, רפואה ולכידות חברתית.
מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפני ביירות בעיצומו של המשבר הנוכחי?
מספר אתגרים קשורים פוגעים בעיר ובה habitants שלה:
1. אי יציבות כלכלית: כלכלת לבנון נמצאת בירידה חופשית, כשהאינפלציה ההיפר משפיעה על מחירי המזון והצרכים הבסיסיים. משפחות רבות כיום מתקשות לרכוש את הצרכים היומיים, דבר המוביל לעליית העוני והמינויים.
2. לחץ על מערכת הבריאות: בתי חולים ומתקני בריאות צפופים. זרם של אזרחים פצועים בעקבות אלימות בשילוב עם מחסור קיים בציוד וגורמי רפואה יוצרים משבר בריאותי חמור. שירותי הבריאות הציבורית נפגעו קשות, מה שמקשה על גישה לטיפול.
3. הריסת תשתיות: הפצצות רצופות הביאו לנזקים משמעותיים לתשתיות, כולל כבישים, חשמל ומערכות אספקת מים. ההרס הזה לא רק שמקשה על מאמצי ההצלה אלא גם מגביל את היכולת של הארגונים ההומניטריים לספק סיוע ביעילות.
4. השפעה פסיכו סוציאלית: הלחץ הפסיכולוגי על האוכלוסייה הוא עמוק. רבים סובלים מטראומה ממושכת אחרי חוויות של אלימות וגירוש, אך הגישה לתמיכה נפשית מוגבלת.
האם יש יתרונות כלשהם במאמצי התגובה הנוכחיים?
למרות האתגרים הניכרים הללו, ישנם יתרונות מסוימים בתגובה למשבר בביירות:
1. סולידריות בינלאומית: ארגונים בינלאומיים שונים, כולל מד"א, מגייסים משאבים ועזרה לאלו שנפגעו. מאמציהם לספק טיפול רפואי חירום ואספקה חיונית מהווים דוגמה לסולידריות עולמית עם האזרחים הלבנוניים.
2. חוסן קהילתי: המשבר עורר גלי סולידריות יוצאים מן הכלל בקהילה. ארגונים מקומיים ומתנדבים פעלו במהירות, סיפקו מזון, מחסה ותמיכה רגשית לאלו שזקוקים לכך, מה שחיזק את הכידות החברתית בעיצומו של הקושי.
3. גידול מודעות: הכיסויים התקשורתיים הבינלאומיים ומאמצי advocacy מציבים את סבלם של האזרחים הלבנוניים באור הזרקורים, מה שעשוי להוביל לתמיכה כלכלית ולוגיסטית רבה יותר מהממשלות וה NGOs זרים.
איזה מחלוקות יש סביב המאמצים ההומניטריים בביירות?
מחלוקת משמעותית אחת טמונה בנוף הפוליטי של לבנון. היעילות של הסיוע הבינלאומי לעיתים קרובות נפגעת על ידי מערכת השלטון המקומית המורכבת ולעיתים מושחתת. מתעוררות שאלות האם הסיוע מגיע למיועד לו או לא.
מחלוקת נוספת נוצרת לגבי אסטרטגיות התגובה שבהן משתמשות ארגונים שונים. מבקרים טוענים כי בעוד ש-NGOs בינלאומיים מספקים תמיכה חיונית, ייתכן שהם inadvertently יגרמים לתלות ולא מעודדים פתרונות בני קיימא שיפעילו את הקהילות המקומיות.
סיכום
המצב בביירות נשאר קריטי, עם צורך דחוף בהתערבות הומניטרית מתמשכת ובמאמץ כללי להתמודד עם הבעיות המבניות הרחבות שעומדות בפני המדינה. אמנם ישנם צעדיים ראויים שמבוצעים על ידי שחקנים מקומיים ובינלאומיים, התגברות על האתגרים המקושרים של אי יציבות כלכלית, לחץ על הבריאות והרס תשתיות תדרוש מחויבות ארוכה טווח לשיקום היסודות של האומה.
למידע נוסף על המאמצים ההומניטריים בלבנון, בקרו בMSF.