Rocío Torres
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מוחמד מוסתפה, הביע אכזבה עמוקה ביום שישי לגבי אופן ההתמודדות של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות עם פעולות ישראל באזור. במהלך ישיבה אחרונה שכונסה על ידי אלג'יריה, הוא הביע חששות לגבי ה"ס стандарט הכפול הבלתי אנושי" שמאפיין את תגובת מועצת הביטחון לאלימות המתמשכת נגד העם הפלסטיני.
מוסתפה הדגיש את תחושת הסולידריות שמרגישים הפלסטינים, אך התלונן שע despite הפניות שלהם, האלימות נמשכת ללא הפסקה. הוא מתח ביקורת על ממשלת ישראל בשל "עקשנותה" והדגיש את חוסר האחריות הנובע ממדיניות מועצת הביטחון שאינה קבועה. רשלנות זו, כך אמר, הותירה קבוצות שונות—נשים, ילדים, קשישים, כמו גם אנשי מקצוע—ללא כל הגנה או סיוע.
המנהיג הפלסטיני קרא לחברי מועצת הביטחון לשקול מחדש את הגישה הראקטיבית שלהם, אשר באופן היסטורי כוללת גינוי פעולות מבלי לאכוף אמצעים משמעותיים. מוסתפה שאל שאלות דחופות לגבי חוסר הפעולה הממושך נגד ישראל, ושאל מתי יינקטו צעדים מוחשיים כדי להבטיח ציות להחלטות בינלאומיות שמטרתן לקדם שלום וביטחון.
הוא אף האשים את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, במניפולציה על הסכסוך ככלי פוליטי לשימור סמכותו, תוך גרימת נזק לאוכלוסייה הפלסטינית הפגיעה והפרת ריבונות לבנון. הקריאה הדחופה לאחראיות מדגישה את התסכולים המתמשכים סביב מאמצים דיפלומטיים בינלאומיים בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
פלסטין מבקרת את העמדה הלא עקבית של האומות המאוחדות על פעולות ישראל: מחפשת אחראיות וצדק
הסכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטין מחדש את הדיונים حول התגובה של האומות המאוחדות לפעולות ישראל, במיוחד לאחר הצהרה קריטית של ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד מוסתפה.remarksיו האחרונים מדגישים אכזבה גוברת בקרב הפלסטינים לגבי מה שהם רואים כסטנדרט כפול בוטה מצד מועצת הביטחון של האומות המאוחדות. הערותיו של מוסתפה הגיעו במהלך ישיבה דחופה שאורגנה על ידי אלג'יריה, ומשקפות קריאה מאוחדת לאחראיות בינלאומית.
אחת השאלות הדחופות שהועלו על ידי מוסתפה ומנהיגים פלסטינים אחרים היא: מדוע מועצת הביטחון של האומות המאוחדות ממשיכה לנקוט בגישה ראקטיבית ולא פרואקטיבית כלפי הפעולות הצבאיות של ישראל? שאלה זו מהדהדת בעוצמה בהקשר של מספר החלטות של האומות המאוחדות הקוראות להגנה על זכויות וטווחי הפלסטינים, רבות מהן עדיין לא מתורגמות במציאות כמויש.
אתגרים מרכזיים הקשורים לנושא זה כוללים את ההטיה ההיסטורית הנתפסת על ידי הפלסטינים ותומכיהם בנוגע לחוסר הפעולה הנתפס של האומות המאוחדות והמורכבויות הגיאופוליטיות שלעיתים מביכות את תהליכי קבלת ההחלטות של הגוף. מבקרים טוענים כי מועצת הביטחון משובשת מחוסר הסכמה בין חמש החברות הקבועות שלה, בעיקר בשל הקשרים הדיפלומטיים שהולכים בין ארצות הברית ועמים אחרים לבין ישראל.
המחלוקות סביב הנושא נוגעות גם לדאגות הומניטריות. דיווחים מצביעים על כך שכאשר האלימות מתגברת, אזרחים בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה סובלים מהמגבלות הומניטריות קשות, אך קריאות להתערבות או סנקציות נגד ישראל נתקלים לעיתים קרובות בססס ססלות. האתגר טמון באיזון בין יחסים דיפלומטיים לבין אחריות הומניטרית, דבר שמקשה על פעולות מידיות המנוגדות לאינטרסים גיאופוליטיים.
היתרונות של תגובה עקבית או חזקה יותר מצד האומות המאוחדות היו יכולים לכלול את הפוטנציאל להגדיל את הלחץ הבינלאומי על ישראל לעמוד בסטנדרטים של זכויות אדם ולאפשר סביבה שתומכת בשיחות שלום מחודשות. גיוס האומות המאוחדות בצורה יותר החלטית עשוי גם להרגיע את המנהיגים הפלסטינים ואת בוחריהם שהסבל שלהם מוכר על ידי הקהילה הבינלאומית.
עם זאת, החסרונות של כך עלולים לכלול חיכוכים גיאופוליטיים נוספים, בפרט עם מדינות התומכות בישראל. כל מהלך לכפות סנקציות או לגנות פעולות עלול לעורר תגובה, שעלולה לערער בריתות ולסבך את הדיאלוגים הדיפלומטיים באזור.
בתמיכה לדיון זה, חשוב להתמקד בהשלכות הרחבות יותר לגבי חוק בינלאומי והגנות על זכויות אדם. החיפוש אחרי צדק עבור הפלסטינים שזור בשיחות הגלובליות על פשעי מלחמה, זכויות פליטים וריבונות מדינתית, ומשאיר שאלות לגבי האפקטיביות של גופים בינלאומיים באכיפת סטנדרטים אוניברסליים של זכויות אדם.
לבסוף, גינוי הרשות הפלסטינית כלפי הסטנדרטים הכפולים של האומות המאוחדות מדגיש צורך קרדינלי בשינוי במכניזמים הדיפלומטיים הבינלאומיים. רק דרך תגובות עקביות ועקרוניות יכולות האומות המאוחדות לשוב לזכות באמון ובמעמד בעיני אלה שהיא שואפת להגן עליהם.
לפרטים נוספים בנושא המתמשך הזה ולדיונים בינלאומיים רלוונטיים, ניתן לבקר ב- האומות המאוחדות, וב- אמנסטי אינטרנשיונל לקבלת תובנות על זכויות האדם.
